בסוף השבוע האחרון בחרתי לצפות בקולנוע בסרטו האחרון של הבמאי אבי נשר: 'תמונת ניצחון'.
הסרט מתבסס ושואב השראה מהסיפור האמיתי על נפילת ניצנים, במהלך הקרב שנערך במלחמת עצמאותנו. בקרב זה נכבש הקיבוץ, עשרות ממגניו - גברים ונשים - נהרגו ואחרים/ות נכנעו ונפלו בשבי.
אנשי הקיבוץ תוגברו בכוח חלש וברובו לא מיומן בסוג הקרב שעמד מולו. מצד אחד טירוני גבעתי ומחלקה מגדוד לוחמים של החטיבה. מולם העמידו המצרים כוח סדיר בהיקף של גדוד מתוגבר בליווי 13 משוריינים, מספר טנקים קלים, תותחים ומרגמות. לניצנים לא היה שום סיכוי.
בין הסיפורים הרבים על אותו קרב טראומטי שהטיל קלון על אנשי הקיבוץ בחברה הישראלית, בשל כניעתם, ניתן למצוא את סיפורה של האלחוטאית מירה בן ארי. בזמן בו יצא מפקדם אל עבר המצרים עם רצועת בד לבנה ומסר לכניעה, נורה למוות על ידי המצרים. מירה שיצאה בעקבותיו לא היססה, שלפה אקדח וירתה למוות באחד הקצינים המצריים. חבריו שהקיפו אותו השיבו אש והרגו אותה מיד.
את סיפורה של מירה בחר נשר להבליט בתסריט שכתב לסרט ומשחקה של ג'וי ריגר הנפלאה המגלמת את דמותה של מירה מצוין ובולט באופן מיוחד על סט הסרט.
לצורך צילומי הסרט הקימה ההפקה 'מיני קיבוץ' המשחזר בצורה בסיסית את הקיבוץ על מתקניו החיוניים, הגדרות, תעלות הקשר והמגדל, ובולט בין כולם המבנה המרכזי - שאגב קיים עד היום ומאכלס את אתר המורשת לקרב.
נקודה לציון: הסרט מתקן עוול נוראי שנעשה ללוחמים שבחרו להיכנע לאויב ולהציל בכך חיים, מול האפשרות של מוות ודאי של כל הנותרים ובהעדר כל סיוע צבאי או תגבורת. הסרט יוצר עניין ורצון ללמוד ולהכיר את הסיפור, ובוודאי יביא לגידול של מבקרים באזור הקרב ועיסוק בו.
נקודה לשיפור: עיצוב התפאורה לסרט היה מעט צר ומינימליסטי (לדוגמא- רפת שמיוצגת על ידי פרה אחת) ויצר תחושה של שחזור חלקי. לסיכום: 4.5 מתוך 5 כוכבי SPY. רוצו לראות!
(מפרסומי הסרט ברשת)
אבי נשר (מימין) עם אבנר אברהם בפסטיבל הקולנוע בחיפה, 2018.