ד"ר מוטי גלוסקה
משפטן, היסטוריון וחוקר מלחמות ישראל
עברית, אנגלית
ישראל
מוטי גלוסקה (אלוף משנה במילואים) הוא משפטן בהכשרתו אשר פנה לעולם ההיסטוריה וחקר את מערכות ישראל ובעיקר מלחמת יום הכיפורים. מוסמך הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. קיבל לאחרונה תואר דוקטור במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון.
עבודת הדוקטורט שלו נעשתה בהנחיית פרופ' חנה יבלונקה. הנושא: "בין אגרנט לוינוגרד סוגיות ביישום המלצות של ועדות חקירה".
מרצה באקדמיה בנושאים "השיח הביטחוני בישראל" ו"החלטות גורליות החלטות מכריעות". כמו כן מרצה בפקולטות למנהל עסקים בתחום הכשרתו כמשפטן. מרצה בפורומים רבים לרבות צה"ל, מ.ת.ג. "צוות", מועדוני גימלאים, ארגונים חברתיים.
חבר עמותת המרכז למלחמת יום הכיפורים ואגודת חוקרי צבא חברה. שותף לכתיבת הספר "יום פקודה" על מלחמת יום הכיפורים (יתפרסם ספטמבר 2023).
האם ניתן היה למנוע את מלחמת יום הכיפורים?
מלחמת יום הכיפורים נפתחה, למעשה, ביום הראשון שלאחר סיום מלחמת ששת הימים. שש שנים חלפו בין שתי המלחמות. בתקופה זו התנהלה מלחמת ההתשה והתנהלו מגעים מדיניים לא ישירים בהם היו מעורבות ארה"ב, ישראל ומצרים.
השאלה הנשאלת היא מדוע המגעים הללו נכשלו? הא היו מצבים שניתן היה למנוע את המלחמה? מי אשם בכישלון המגעים המדיניים?
מה היה חלקם של האמריקאים בניסיונות להגיע לכלל הסכם.
מבט על הדמויות המרכזיות - גולדה מאיר, אנואר סאדאת, הנרי קיסינג'ר.
האם הפתעת יום הכיפורים הייתה בלתי נמנעת?
מה היו הסיבות להמנעות מ"מכה מקדימה" והאיחור בגיוס המילואים?
מ"אופרה" ל"ניגון שקט"
בשנת 1981, במבצע "אופרה", הרסה ישראל את הכור הגרעיני העיראקי באוסיראק. בספטמבר 2007 הרסה ישראל את הכור הסורי ב"דיר א-זור". שם המבצע היה "מחוץ לקופסא". חיל האוויר שהיה מופקד על המבצע כינה אותו "ניגון שקט".
בשתי הפעולות יושמה "דוקטרינת בגין" לפיה לא תהיה במזרח התיכון מדינה עם יכולת גרעינית.
מה היו ההבדלים בין שני המקרים? כיצד נוהלו המבצעים הללו בהיבטים המדיניים והצבאיים? כיצד התנהלו מקבלי ההחלטות – המנהיגים – מנחם בגין ואולמרט.
השאלה המתבקשת – האם ניתן לחזור על מבצעים מזהירים אלו גם מול איראן? מה המשמעות של הקניית יכולת גרעינית לערב הסעודית? האם דוקטרינת בגין עוד ישימה?
מדינת ישראל – איומים ואתגרים
מדי שנה נערכת "הערכת מצב שנתית". על-פי החוק ומי שמופקד על הכנת הערכת המצב השנתית הוא המטה לביטחון לאומי. בפועל מי שמכין את הערכת המצב השנתית הוא צה"ל ובעיקר אגף המודיעין.
הערכת המצב השנתית אמורה לסייע למקבלי ההחלטות להתוות את מדיניותה של ישראל לפרק הזמן הקרוב.
מהם האיומים מולם מתמודדת מדינת ישראל? מהם האתגרים שהיא ניצבת בפניהם? כיצד מתמודדים עם האיומים והאתגרים?
הנושאים הללו יבחנו על רקע מצב הדברים בעולם שסביב מדינת ישראל תוך בחינת מעמדה של ישראל בעולם, המצב במזרח התיכון, הזירה הפלסטינית והזירה הפנימית (החברה הישראלית).
השאלה המרכזית – האם יש לישראל תפיסת ביטחון לאומי המכתיבה את התנהלותה?
