ד"ר שי הר-צבי
מומחה בסוגיות אסטרטגיות
עברית, אנגלית
ישראל
מומחה בסוגיות אסטרטגיות, בדגש על ניתוח המאזן האסטרטגי של ישראל; ביחסי ישראל עם ארה"ב; במאבקי הכוח בין המעצמות ובמעורבות שלהן במזה"ת; בהתמודדות של ישראל למול האיום האיראני; באפשרות לכינון נורמליזציה עם סעודיה וביחסים עם מדינות מחנה השלום; ובאתגרי הדה-לגיטימציה והחרמות. משמש כראש התחום הבינלאומי והמזה"ת במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן. שימש כמנכ"ל (בפועל) של המשרד לנושאים אסטרטגיים. כיהן גם כראש אגף בכיר למחקר במשרד לנושאים אסטרטגיים וכממלא מקום ראש אגף תודעה במשרד. שירת שנים רבות בצה"ל, מרביתן בחטיבת המחקר באגף המודיעין. פרש בדרגת סא"ל. בעל דוקטורט מאוניברסיטת תל-אביב. נושא הדוקטורט: "מעבדאללה ועד עבדאללה - מעמדה של ירדן בירושלים".
מלחמות "חרבות ברזל" - משמעויות אסטרטגיות, אזוריות וגלובאלית
למלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר יש השלכות מרחיקות לכת על מצבה האסטרטגי של ישראל מול המערכת הפלסטינית, מול חזבאללה ומול איראן, שמהווה את האיום המשמעותי ביותר על ישראל. מדובר למעשה במערכה בין המחנה הדמוקרטי-ליברלי בהובלת ארה"ב לבין הציר הרדיקלי בהנהגת איראן ובתמיכת רוסיה. תוצאות המלחמה יקרינו על עוצמתה האסטרטגית הכוללת של ישראל לשנים רבות קדימה ועל המערכת האזורית בכללותה, וישפיעו על הסיכויים לקדם הסכם נורמליזציה עם סעודיה.
הברית האסטרטגית עם ארה"ב - כיצד לשמר אותה ?
ההתייצבות של הנשיא ביידן לצידה של ישראל במלחמת "חרבות ברזל" משקפת את הברית האסטרטגית בין המדינות ואת היותה של ארה"ב עמוד תווך בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. דווקא על רקע זה, מתבלטים הפערים בין ממשל ביידן לממשלת נתניהו "ביום שאחרי" המלחמה, ובייחוד באשר לתפקידה של הרשות הפלסטינית. כל זאת, כאשר ברקע התמיכה היורדת בישראל בקרב דמוקרטים בכלל וצעירים בפרט והבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר 2024.
המלחמה באוקראינה - ערעור הסדר העולמי
הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022 מהווה אירוע מכונן בזירה הבינלאומית מאז התמוטטותה של ברה"מ. כשנתיים אחרי הפלישה, נראה כי המלחמה רחוקה מסיום ואף צד אינו מסוגל להכריע את הצד השני. למלחמה משמעויות רבות עבור ישראל, וניצבים סימני שאלה באשר למדיניות שעל הממשלה לנקוט, בין היתר נוכח הנוכחות הצבאית הרוסית בסוריה, הציר האסטרטגי בין רוסיה לאיראן והקהילה היהודית שחיה ברוסיה.
