סימה וייס
שרות בתי הסוהר
עברית, צרפתית
ישראל
סימה וייס- נשואה, אימא, סבתא ומרצה.
עבדתי בשב"ס (שרות בתי הסוהר) קרוב לשלושה עשורים. רוב שנותיי בכלא גברים בסיווג ביטחוני גבוה, רוב האסירים שפוטים למאסרי עולם, או מאסרים ארוכים.
במקום הנמוך הזה הייתי נחושה להיות שליחה עבור כל אחד מהאסירים ולעשות את המיטב כדי להשיבם ביום שחרורם מהכלא ולאחר ששילמו את חובם לחברה, שונים וטובים יותר . בגדול הצלחתי מאוד במשימת חיי ובשליחותי. אין לי ספק שהשארתי את חותמי והצלתי לפחות נפש אחת שחזרה למוטב באופן מלא. (ידוע לי על יותר מאחת).
האמנות שבחיי - התחלתי לצייר בין כתלי הכלא עם האסירים וסיימתי עם הרבה סיפוק ותשוקה לצבע ומכחול. בתוך כך למדתי טיפול באומנות והבעה.
מקשיחות הכלא ועד לרכות המשי
מה אני חש בכלא, מאחורי סורג ובריח? לאן נעלם הפחד? האם ניתן לחוש אמפטיה לרוצח? איך להתנתק מחיי היום-יום ולשוב ללמוד את הערכים הבסיסיים. כיצד ניתן לפעול מעל שלושה עשורים בשרות בתי הסוהר, ולתחזק את המוטיבציה האישית תוך היתקלות ברשע וצער. האמונה בדרך, החמלה, הרגישות.
עולם גברי קשוח ואישה אחת, שאין יום בחייה שדומה לקודמו. חושיה מחודדים, החיישנים פועלים כל הזמן, חשדנות מול אמונה, היכולת להקשיב לעיתים בלי להאמין. מתי זה מסתיים ומה צופן לנו העתיד?
והקריירה שמותירה בי את חותמה עד היום.
ציור אינטואיטיבי ופענוח התת מודע
תחום ייחודי המשתלב באמנות ובציור של סימה וייס, וכיצד הפך לכלי טיפולי תחת ידיה האמונות